חיי כקישואים אוֹ חיי כקישואים הוא סרט סטופ מושן מדהים שראוי בהחלט למועמדותו לאוסקר. הסרט יצא בארצות הברית ב -24 בפברואר, ואני בהחלט ממליץ עליו לצופים בכל הגילאים.
בראיון בדוא'ל, הבמאי קלוד באראס סיפר לי על העבודה המדהימה שהתסריטאית סלין Sciamma (במאית ילדות ) עשה על הסרט, גישתו לעיבוד הספר המקורי, והאחריות להכין סרט ילדים. היתומים של קישוא מצטיירים בלב, ריאליזם וכנות באופן שאני מרגיש שאנחנו לא רואים מספיק פעמים. אם אתה נהנה מהסרט, באראס נותן לנו גם מספר סרטים שמשפיעים על הסגנון שלו, על הרגישות החזותית שלו, ואת כל אלה אני מוסיף לחלוטין לרשימת הצפייה שלי.
סיום ג'קס מורטל קומבט 11
TMS (Charline): הרישומים של קישואים (וקמיל במידה קטנה יותר) נותנים לנו הצצה למוחו באופן מעניין. מה היה תהליך המחשבה והיצירה מאחורי אותם רישומים?
קלוד באראס: הרישומים של קישואים נוצרו בתגובה לבחירה להתאים את הרומן לסרט תוך כדי הימנעות ככל האפשר מקול. הרומן כתוב בגוף ראשון. קישואים מתארים בו את הסיטואציות הקשות מאוד שהוא וחבריו חווים בנאיביות, קלילות והומור. זו השפה המשונה הזו שנותנת לרומן את מקוריותה והציורים הם תרגום קולנועי לשפה זו.
קישואים נסוג לאחור מהדרמות שהוא חי בהן ונמלט מהן על ידי ציור. באשר לציורים עצמם, הם נעשו בשיתוף פעולה עם אולסיה שצ'וקינה, במאית צעירה עם סגנון קרוב מאוד לציורי ילדים. הייתי נותן לה נושא או ביטוי והיא הייתה חוזרת עם תריסר ציורי ילדים. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבחור את אלה שהכי אהבתי.
וכו: מה היו האתגרים בעיבוד הספר המקורי ואיך התמודדת איתם?
סורגים: רק סיפרתי לך על אתגר ראשוני, אבל היו הרבה אחרים. אני יכול לצטט את מספר הדמויות והמקומות המרשימים ברומן, כמו גם את ההיבט האפיזודי שלו. הרומן הוא כרוניקה, הצטברות של מצבים, של זיכרונות. היה צריך לבחור קו התקפה על מנת לשחזר קשת דרמטית חזקה סביב משולש החברות של קישואים / קמיל / סיימון ולחסל מספר דמויות ומצבים נפלאים על מנת להגיע לתסריט ברור, כזה שמעניק לכל דמות את מקומם ואת הזמן להתקיים.
זה היה גם הכרחי מכיוון שבתקציב של 8 מיליון לא היה לנו את המותרות לבנות בובות נוספות. מעידה נוספת הייתה שהספר נועד למבוגרים וכלל אלמנטים מפורשים או אלימים שהיה צריך להפוך אותם כדי לשמור על הדרמה מבלי לזעזע את הילדים. סלין סקיאמה עשתה עבודה מדהימה בכל הרמות.
וכו: אתה יכול לספר לי על איך היה לעבור ממכנסיים קצרים לסרט העלילתי הזה?
סורגים: זה היה חלק. יש לנו סטודיו קטן בלוזאן בו אנו מפיקים ומביימים סרטים קצרים במסגרת קולקציית סרטי הליום. עם הקולקטיב הזה הצלחתי לפתח חיי כקישואים תוך כדי הפקת סרטים קצרים של במאים אחרים במקביל. חווית ההפקה הזו ממש עזרה לי לשמור חיי כקישואים בתקציב שהיה מוגבל מאוד טכניקה מסוג זה.
בהשוואה לסרטים הקצרים שלי, עבדתי קשה להגיע לקהל רחב כי רציתי לשדר חיי כקישואים המסר של פתיחות וסובלנות לכמה שיותר אנשים. באשר לצוות, רוב ראשי היחידות עבדו איתי במשך עשור על הסרטים הקצרים שלנו והרבה הרמוניה אמנותית וטכנית שיחקה עוד לפני שהתחלנו את הסרט העלילתי הראשון שלנו.
וכו: האם היו השפעות בולטות ב חיי כקישואים , או בסיפור הסיפורים או בסגנון הוויזואלי?
סורגים: כילד גדלתי עם סדרת טלוויזיה סטופ-מושן צרפתית, הסיבוב הקסום [קרוסלת הקסמים] מאת סרג 'דנות. בשלב מוקדם גיליתי גם את ג'ירי טרנקה היד בתכנית של סרטים קצרים שהוצגו בטלוויזיה ביום ראשון אחר הצהריים. אלה ממש הרשימו אותי ואני מבין שהצורה הפשוטה בעיצוב הבובות ובסרט נובעת מחוויות הקולנוע המוקדמות האלה.
הטעם שלי למלודרמה מגיע מסדרה אחרת שראיתי בילדותי: היידי מאת Isao Takahata ו- Hayao Miyazaki. אני גם מעריץ גדול של הסרטים הקצרים של הצמד קתרין באפט וז'אן לוק גרקו, במיוחד התיק האבוד , אבל גם מאדאם טוטלי-פוטלי מאת מקיק שצ'רבובסקי וכריס לאוויס, מ האחיות של פירס מאת לואיס קוק, של בנונשלנטיות מאת ססיל מילאצו, של בבקשה תגיד משהו מאת דייוויד אוריילי, וגם של ניק פארק יצור מנחם .
בסרטי אנימציה עלילתיים אני מאוד מושפע מזה של פול גרימו המלך ועוף הלעג, קבר הגחליליות מאת Isao Takahata, הסיוט שלפני חג המולד מאת הנרי סליק וטים ברטון, הייאו מיאזאקי הנסיכה מונונוקי , של ווס אנדרסון מר פוקס המופלא, פיטר לורד צ'יקן ריצה ו ילדי הזאב אמה ויוקי מאת מאמורו הוסודה.
יש גם במאים של סרטי בדיה שאני מעריץ, שמשרירים אותי מאוד וממחישים את טעמי הבולט לדמויות שוליות: פריקים מאת טוד בראונינג, 400 המכות מאת פרנסואה טריפו, איש הפיל מאת דייוויד לינץ ', כנפיים של תשוקה מאת ווים ונדרס, איש מת מאת ג'ים ג'רמוש, דוגוויל מאת לארס פון טרייר, עַכָּבִישׁ מאת דייוויד קרוננברג, אהבה כלבים מאת אלחנדרו ג'י אנארריטו, זמן הזאב מאת מייקל האנקה, המארח מאת בונג ג'ון-הו, ילד זקן מאת פארק צ'אן-ווק, ילדים של אדם מאת אלפונסו קוארון, לסבית מאת סלין סקיאמה, יומיים, לילה אחד על ידי האחים דרדנה והאחרונים והמפוארים ביותר אני, דניאל בלייק מאת קן לואץ '.
וכו: האם יש לך רגע אהוב בסרט, או דמות שאתה מתחבר אליה במיוחד?
סורגים: אני מאוד אוהב את סיימון, כי הוא מסתיר את הרגישות שלו, הוא דיסקרטי, אבל עמוק בפנים יש לו לב כל כך גדול שהוא מסוגל להקריב את האושר שלו למען אחרים. מסיבה זו, הרגע החביב עלי ביותר מקריאת הספר, הוא הרגע בו סיימון מתגבר על כעסו ועל תחושת הנטישה שלו לאחר שנודע לו כי
וכו: מה לדעתך עשתה סטופ-מושן לסיפור הזה שמדיום אחר (CGI, live-action) לא יוכל להשיג?
סורגים: אולי סוג של פשטות הנובעת מהטכניקה והתקציב. אני חושב שהתקציב הקטן ביותר (8 מיליון) השפיע על בחירות הבימוי באותה מידה כמו טכניקת סטופ-מושן. מבחינתי הפשטה אינה החלשה, אלא מעבר לחיוני. חיי כקישואים הוא סיפור ריאליסטי ובחרתי להכניס את הריאליזם לקולות, לתאורה ולהפקה הרזה, דברים שלא עולים יותר מדי.
עבור הבובות ניסיתי לפשט את העיצוב עד כמה שאפשר על מנת להעביר רגשות פשוט ובמקביל להקל על עבודת האנימציה. הפנים שלהם כמו סמלי הבעה, יש להם היבט כל כך פשוט שהרגשות עולים אל פני השטח עם תנועה כמעט בלתי מורגשת של עפעף. זהו משחק מרגש ויצירתי מאוד עבור האנימטורים.
מודעת אפוקליפסה של x-men
וכו: זירת האשראי ההיא עם גספאר שלאטר הייתה ממש מהנה. האם היו עוד רגעים מהנים מאחורי הקלעים שהיית מוכן לחלוק?
סורגים: זה היחיד. אבל יש אנקדוטה מאוד מצחיקה שקשורה לזה שאסביר. הוא צולם ארבע שנים לפני הסרט, בשנת 2009, ולא מדובר בגספאר שלאטר, אלא בפאולין ז'אקוד, שהוא קולו של קישוא לליהוק זה. באותה תקופה רוברט בונר, המפיק שהיה אחראי לפיתוח, אתגר אותי להוכיח לו את הרלוונטיות של סרט לילדים המדבר על התעללות בשימוש בבובות עם ראשים מפותחים מדי. לוקח נוחות יצירה וליהוקו של ז'אן פייר לאו ל 400 המכות כהשראה שלי, דמיינתי את הליהוק הזה של קישואים.
רוברט בונר היה משוכנע אך הוא פרש בשנת 2010 והעביר את הלפיד לידי הפקת ריטה, שעם סרט הפיילוט הזה הבטיח במהירות את המימון להעתקה בשוויץ-צרפת. הקלטנו את הקולות בסוף 2013, אך פאולין התבגר וכבר לא התכתב בשום צורה לתפקיד קישואים. הוא היה עצוב ומארי-איב הילדברנד (שפקחה על כל שלבי העבודה הקולית, מלהקה ועד עריכה וכלה בבימוי השחקנים) העלתה את הרעיון שהוא יגלם את סיימון והציע לגספרד שלאטר שהוא ישתלט על תפקיד קישואים. . כולנו הוקל לנו מאוד מהבדיקות הראשונות.
וכו: אני מרגיש שהרבה סרטים לא תמיד מציגים ילדים בצורה מדויקת, כותבים אותם כבוגרים מדי או פשוטים וחד מימדיים. אהבתי שקישואים צייר מבט רב ממדי בילדותם של ילדים עם רקע טרגי מאוד. מה הייתה הגישה שלך לכך והאם אתה רואה קישואים כסרט ייחודי בהיבט הזה?
סורגים: לא, קיבלתי השראה רבה מסרטים כמו קבר הגחליליות מאת איסאו טקהאטה או, לאחרונה, ילדי הזאב אמה ויוקי מאת מאמורו הוסודה. ראוי שמלודרמות יציגו סבלות ילדות, אך נכון שזה לא ז'אנר שמאוד אופנתי. הספר אוטוביוגרפיה של קישואים הוא מונולוג די משעשע המדבר על דברים עצובים בכך שהוא שופך עליהם אור. זה גם מה שהילדות היא, התקפי צחוק ועצב בלתי נוח. אבל להעביר את הסיפור הריאליסטי הזה באופן קולנועי זה לא עניין של מה בכך.
מורגן נבורו, חבר הכותב ספרים לצעירים ובעל חוש דיאלוג טוב מאוד עזר לי בשלב מסוים, אך זו סלין סקיאמה שמצאה סוף סוף כיצד לערבב הומור ועצב עם המון רוך ואמפתיה. המפתח, היא אומרת, הוא להצליח לחשוב כמו ילד ולא לתהות איך ילדים מדברים. זו ההצלחה הגדולה של התסריט, ערבוביה של רגשות ילדותיים. אנחנו צוחקים בסצינות העצובות ובוכים בשמחים.
וכו: באופן רחב יותר, כיצד צריכים היוצרים להתייחס לנושאים המאוד רציניים האלה בסרט ילדים?
סורגים: כשסלין הביא אותי לקרוא את התסריט הסופי, הבנתי שאני מחזיק בידי סיפור יפה מאוד ובאותו הרגע חשתי התרגשות גדולה מהולה באחריות רבה. זה מה שלדעתי צריך להנחות אותנו כשאנחנו יוצרים סרט המיועד לילדים, ללא קשר לז'אנר שלו, סוג של אחריות כלפי היצורים האלה שהם העתיד שלנו ואליהם אנו מעבירים את הערכים שלנו.
רוצים עוד סיפורים כאלה? הפוך למנוי ותמוך באתר!
