עם שחרורו של ספיידרמן: השיבה הביתה ממש מעבר לפינה, Vanity Fair הביא את זנדאיה (המכונה הסיבה שאני רוצה לראות את הסרט הזה) בכדי לבצע קריאה דרמטית בשיר הנושא המקורי של שנות השישים. אתה יודע, זה עם מילים כמו האם הוא חזק? תקשיב ניצן, יש לו דם רדיואקטיבי. צריך הרבה כישרון כדי לגרום למילים האלה להישמע דרמטיות כמו שזנדאיה מצליחה לעשות.
הסרטון גם גורם לי להבין שבמשך מאות הפעמים שאני בטוח ששמעתי את השיר הזה בחיי, ברור שלא שמתי לב מקרוב. אני לא בטוח אם הבחנתי אי פעם במילים כמו עושר ותהילה, הוא מתעלם. פעולה היא התגמול שלו.
בסך הכל זנדאיה גורם למילים האלה להישמע עמוקות לאין ערוך מכפי שיש להן שום זכות. כעת אני מוצא את עצמי לא מסוגל לטלטל את המשאלה הזו שהיא תיתן את אותו הטיפול ל נערת סנאי נושא. האם אתה יכול לדמיין? אני מדמיין. ואוהב את זה.
בעיצוב הדרמטי של זנדאיה: האהוב עלי נערת סנאי לִירִיקָה.
מוצא כמה אגוזים.
אוכלת כמה אגוזים.
בועט בדלי הרע של החבר'ה.
מדברים על שירה.
(באמצעות i09 , תמונה מוצגת: YouTube)
