למעשה, לכולנו יש הרבה זיכרונות גדולים מצפייה בטלוויזיה בילדים, תודה רבה

ילד יושב עם דובון צופה בטלוויזיה כשמיזם החללית והתמונות השמימיות מרחפות סביבם

אנשים חולקים את כל זיכרונות ילדותם הטובים ביותר מצפייה בטלוויזיה בתגובה למה שנראה כתפקיד באינסטגרם הטוען שזכרונותיו לא קיימים בפועל.

התמונה בשיאה האינסטגרם של אישה לבנה חומר: אישה מחושלת היטב המשלבת שלושה ילדים יפים ליער, אוחזת בשלט שעליו נלך ליער שאנחנו הולכים כי ילדים לא יזכרו את יום הטלוויזיה הכי טוב שלהם. התמונה עשתה את הסבבים בטוויטר בזכות משתמש שהולך על ידי @false_rumors שכיתוב זה עם ההצהרה המדויקת לחלוטין מרגיש כאילו זה לא נכון.

ההקשר של התמונה לא לגמרי ברור. בכרזה של הציוץ המקורי נאמר כי מדובר במניה של שיתוף שעשוי להיות פרסומת. אז אפילו אם מפנים את הצביעות הבוהקת של ילדים שמביישים (ובהרחבה, את הוריהם) על שהשקיעו יותר מדי זמן במסכים תוך שהם מעלים פוסט אינסטגרם מלא בסגנון משפיע עם לוח מכתבים ענק בסגנון בית קפה, המסר הוא פשוט שגוי.

זה גם נורא מזיק. הרעיון שילדים לא יזכרו את יום הטלוויזיה הטוב ביותר שלהם הוא סוג הרמה שתוכלו למצוא בכל רחבי הפייסבוק, הפינטרסט והבלוגים של ההורים.

איך להזמין בירת חמאה בסטארבקס
אוסף של ממים שקוראים

תמונות: גוגל

זו תזכורת נהדרת שרק בגלל שאתה יכול לזכור משהו, זה לא הופך אותו לאמיתי. אנשים שיתפו את זיכרונותיהם מיום הטלוויזיה הטוב ביותר שלהם כילד, ואיך אתה מתכוון לטעון שלא מדובר בזיכרונות חשובים מילדות?

זה אפילו לא ויכוח של ילדים מקורה לעומת חוץ. יכול להיות שהיית מחנה קיץ רדוף / טיולים / קמפינג / חובב טבע שגדל, ואם אתה או רוצה להיות הורה אתה יכול לקוות את אותו הדבר עבור ילדיך. אך אל לנו להעמיד פנים כי לטלוויזיה אין את הכוח ליצור זיכרונות חזקים ומתמשכים.

(תמונה: ז'אן מסאר עַל VisualHunt )

רוצים עוד סיפורים כאלה? להיות מנוי ולתמוך באתר !

- למרי סו יש מדיניות תגובה קפדנית האוסר, אך אינו מוגבל, להעלבות אישיות כלפי כֹּל אֶחָד , דברי שטנה וטרול. -