הגוש והמהומה של טירה שנראית במראה קיטור-פאנק, יללה מרתקת עד כדי גיחוך המציפה את סופי הצעירה גבוה מעל בתי העיר בריקוד, מארקל הצעיר הופך את עצמו לזקן, והדחליל ההולך - אך לא מדבר - שעוזר לסופי הזקנה עם הכביסה. למי שראה סטודיו ג'יבלי טירת נע של יללה , קל להזכיר את הסצנות האלה, אבל באופן מצחיק, הן לא בספר.
כן זה נכון. לפני שהאיו מיאזאקי הביא לחיים את אחד מסרטי האנימציה הצבעוניים והרומנטיים ביותר שלו, טירת נע של יללה היה ספר שכתבה אישה אנגלית בשם דיאנה ווין ג'ונס . הספר ראה אור בשנת 1986, ואם אתה מאמין בכך, הוא מלא ברומנטיקה והומור עוד יותר מעיבודו של מיאזאקי משנת 2005 - שלא לדבר על כך שיש לספר שני סרטי המשך!
כמעריץ ותיק של ג'יבלי שהתאהב ממבט ראשון בסיפור האהבה של הילל וסופי - או אולי סתם יללה - זו הייתה חדשות די מדהימות עבורי. אך מכיוון שהספר היה על מדפי הספרייה כמעט 20 שנה לפני שסטודיו ג'יבלי שם את ידיו על הסיפור, זה היה מביך באותה מידה שמעולם לא ידעתי שהספר הזה בכלל קיים, שלא לדבר על שהסיפור המשיך לשני ספרים נוספים.
למרות שסטודיו ג'יבלי אכן עזר להביא את סיפורו של טירת נע של יללה לקהל רחב יותר, לא ג'ונס, וגם לא ספרה, מוזכרים בקרדיטים של הסרט או בטריילר. בנוסף, ג'ונס - שנפטרה בשנת 2011 - אפילו לא הייתה ידועה בסיפורה של היללה וסופי.
במקום זאת, סופר הבדיוני והפנטזיה לילדים הפך פופולרי עבור דברי הימים של Chrestomanci , העוקבים אחר הרפתקאות היקום המרובות מקבילות של בני המשפחה הקסומים כריסטופר וחתול. במשך שנים רבות, למורת רוחי הרבה, הספר טירת נע של יללה חי בצל הסדרה הידועה יותר של ג'ונס - בנוסף אני, וכנראה מעריצים רבים, תמיד קשרו ללא עוררין את הסיפור עם הברק היצירתי הרגיל של מיאזאקי.
ובכל זאת, אי אפשר לטעון שכשמיאזאקי הביא טירת נע של יללה למסך הגדול, זו הייתה תחילת חזרתו של הספר לאור הזרקורים. הרומן של ג'ונס זכה בפרס הפניקס לספר הילדים הטוב ביותר בשנת 2006, שנה לאחר בכורת הסרט, כאשר מכירות הספרים עבור טירת נע של יללה חריגה בהרבה מששוחררה לראשונה. אחרי הכל, 1.5 שעות של יללה פשוט לא מספיקות - עדיף שיהיו בהן 429 עמודים.
(תמונה: Greenwillow Books)
עד אז לספרי Chrestomanci הייתה כל תשומת הלב, ולמרבה הפלא, מעולם לא היה סרט כלשהו מהם, אמר ג'ונס במהלך ראיון עם מפרסמים שבועיים בשנת 2008. כעת ה- יְלָלָה ספרים מחפשים לכל רחבי העולם, אז זה נחמד. ותהלוכת האנשים, שהייתה כבר עצומה, גדלה - הוכפלו ושלשה - מכל האנשים שרוצים להתחתן עם יללה.
למרבה המזל, השיער הארוך של הילל, הקסם השטני, העגיל המנצנץ והעיניים הירוקות של הזכוכית, כפי שסופי מכנה אותם בספר, כולם נאמנים לסיפור המקורי - כמו גם הביישנות העגומה של סופי הצעירה, לפני שביקרו אותה בחנות הכובעים של משפחתה על ידי מכשפת הפסולת והפכה לאישה מרושעת, זקוקה לניקוי, בת 90. הרעיון לדמויות המהפכות של סופי נולד למעשה מתוך הדיאנה שהתגלתה לאחרונה, וחמורה מאוד, אלרגיה לחלב בשנת 1984. באופן מסתורי כמעט איבדה את השימוש ברגליה ונאלצה ללכת עם מקל.
הסיפור הכללי של הספר הוא כמו הסרט - לאחר שהפכה לאישה זקנה, סופי בורחת מהבית ומוצאת עצמה באופן בלתי צפוי כניקיון בטירה הנע של הקוסם יללה. בעבודה עם קלסיפר, שד האש בקול רם של הטירה, סופי מנסה למצוא דרך לשבור את קללתה, כמו גם לשחרר את יללת האישה מקסם עתיק שנראה שהוא משועבד אליו.
כמובן, כמו ברוב הספרים שיוצרו לסרטים, יש גם כמה הבדלים. לדוגמא, העיירה חסרת השם בסרט נקראת למעשה אינגרי, וחומר המקור סופי הוא העתיק ביותר מבין לא שתיים, אלא שלוש אחיות, ושני האחים הצעירים נקראים מרתה ולטי. בשלב מסוים של הספר, הילל נופל על לטי, שמתגלה למעשה כמרתה בתחפושת. מארקל של ג'יבלי נקרא למעשה בספר מייקל והוא צעיר גבוה, כהה ונאה, ולא הג'ינג'י הקטן והמתבגר בעיבודו של מיאזאקי.
כלסיפר, אף על פי שמנהגיו זהים, מתואר כאילו הוא נראה הרבה יותר כמו שד בספר, העשוי להבות כחולות פראיות, עם להבות ירוקות לשיער ולהבות אדומות לעיניים.
ג'ונס, כמובן, ראה את הקרנת הבכורה של הסרט ואמר ב ראיון לאחר הסרט שהסצנות האהובות עליה היו של הכוכבות המפילות, שם הטירה נופלת לרסיסים וכמובן, כלציפר האהובה עליה.
חשבתי ששד האש כלציפר היה נפלא, אמר ג'ונס בראיון, שתיאר את סרטו של מיאזאקי כעשיר ומוזר. היא הוסיפה, הוא לא היה כמו שציירתי אותו בספר, אבל הוא היה נפלא.
הטירה המרגשת עצמה של יללה שונה גם היא בספר, והיא מתוארת כגבוהה ורזה וכבדה ומכוערת ומאוד מרושעת. ואילו הטירה של מיאזאקי נראית יותר כמו צעצוע לא מתאים בכושר - הרבה יותר צבעוני וחביב.
(תמונה: סטודיו ג'יבלי)
ג'ונס אמרה, באותו ראיון, שהיא ראתה את התמונות של מיאזאקי תחילה, לפני שראתה את הסרט, וחשבה, זו לא הטירה שכתבתי. אבל מה שאהבתי בזה היה שיש לו אישיות מובחנת משלה ולעתים קרובות די מאיימת. הטירה שלי הייתה גבוהה ודקה ועשויה מגושי פחם כנראה ... מיאזאקי תרגם את זה לדבר של פנטזיה.
אבל אולי ההבדל המפתיע ביותר, מבלי למסור יותר מדי ספוילרים, הוא שהיחסים בין היללה לסופי, ברוב הספר, הם מאוד תנודתיים. הם באמת לא יכולים לסבול להיות אחד את השני, וזה גורם לנרטיב קומי. בסרט של מיאזאקי, סופי די נלקחת עם היללה מההתחלה, והילל ממהר מאוד לשים עליה את הקסמים, וחושף מיד שהוא יודע שהיא בקסם. זה לא כל כך המקרה בספר.
היותה של סופי בכישוף ידוע על ידי כלסיפר רק ברוב הסיפור, והילל וסופי נמצאים מאוד בגרונם של זה, בין הניקיון הבלתי פוסק של סופי לבין המרדף המתמיד של היללה אחרי בנות שאינן סופי. כמובן, חיבתם הולכת וגוברת, כמו בסרט, אבל יש עוד הרבה התפרצויות ליהנות ברומן של ג'ונס, עם תוספות של דמויות חדשות לגמרי והרפתקאות מכשפות, שאף אחת מהן לא נראית כלל בסרט.
בחלק הפנימי של הספר יש גם הקדשה שקוראת, זה מיועד לסטיבן, וממשיך ומסביר שג'ונס החל לכתוב טירת נע של יללה לאחר שהציע לה רעיון ילד צעיר בבית ספר בו ביקרה. הוא ביקש ממנה לכתוב ספר בשם הטירה הנעה, והסיפור נולד. אבל לג'ונס יש קשרים חזקים משלה עם הסיפור, בהיותה הבכורה מבין שתי אחיות בעצמה, מחלות אלרגיה משלה שהביאו את היצירה של סופי לאחת, ואחת מדודותיה האימתניות יותר הייתה המודל למכשפת הפסולת.
רוברט דאוני ג'וניור אלי מקביל שר
אולי בגלל זה ג'ונס החליט שספר אחד על היללה וסופי אינו מספיק, והמשיך לכתוב שני סרטי המשך טירת נע של יללה . טירה באוויר ( טירת נע של יללה 2) מתרחש שנה לאחר הסיפור הראשוני של היללה וסופי ומתמקד בארצות הרחק דרומית לאנגרי, שם סוחר שטיחים צעיר בשם עבדאללה נפגש ומתאהב בנסיכה. כאשר הנסיכה נחטפת, עבדאללה עף על שטיח הקסם שלו כדי להציל אותה, אך לא לפני שיללה וסופי נקלעים לבלאגן.
בשנת 2008 פרסם ג'ונס גם כן בית דרכים רבות ( טירת נע של יללה 3), המספר את סיפורה של הגיבורה צ'רמיין בייקר, שבעוד היא שומרת על הקוטג 'של דודו הגדול, מגלה שהבית יכול לכופף חלל וזמן ופוגש מספר חברים קסומים בעולמות קסומים שונים. אחד מאותם עולמות הוא האחוזה המלכותית, שם מלך ובתו מחפשים נואש אחר מתנה אלפית אגדית. לא עבר זמן עד שקוסמת מסוימת, סופי, נקראת לעזור, כשהיללה וכלכליפר נגררים אחריהם.
למרות ההבדלים בין ג'ונס טירת נע של יללה והעיבוד הקולנועי של מיאזאקי, ג'ונס אומר שזה בגלל הסרט שהסיפור קיבל חיים חדשים ובסיס מעריצים חדש.
[מיאזאקי] הבין את ספרי באופן שאף אחד אחר לא עשה מעולם, אמר ג'ונס בראיון על הסרט. אם אתה אוהב מישהו מספיק, כל מיני דברים יוצאי דופן קורים גם בסביבתך, ואתה יכול להשיג דברים נהדרים גם אם העולם נופל לרסיסים סביבך ... זה, אם תרצה, סוג של סוג של קוסמות.
(תמונה מוצגת: סטודיו ג'יבלי)
ויקטוריה דייוויס היא עיתונאית עצמאית של 'מרי סו' ופרסומים אחרים ברחבי ארה'ב כמו איסתמוס, קפיטל טיימס, SDNews ורחוקה נסתרת. ויקטוריה, נערת אוטאקו דרך כל הדרך, אוהבת את כל האמנות והבידור. יש לה זיקה מסוימת לאנימה ולקולנוע, ומבלה את רוב זמנה הפנוי בקולנוע או עם האף במנגה.
מרי סו עשויה להרוויח עמלת שותפים על מוצרים שנרכשו באמצעות קישורים.
רוצים עוד סיפורים כאלה? הפוך למנוי ותמוך באתר!
- למרי סו יש מדיניות תגובה קפדנית האוסרת, אך אינה מוגבלת, להעלבות אישיות כלפי כֹּל אֶחָד , נאום שנאה וטרול. -
